נהיגה במהירות מופרזת

מאת עו"ד עמית שמעוני – מומחה לדיני תעבורה, פלילי ורישוי נשק |

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 054-3333857

1. מהירות מופרזת בכבישי ישראל

נהיגה במהירות מופרזת נחשבת לאחת מעבירות התנועה השכיחות והבעייתיות ביותר במדינת ישראל. על פי נתוני המשטרה, מדי שנה מחולקים מאות אלפי דוחות תנועה על רקע מהירות חריגה, כאשר רובן מתבצעות בכבישים בין עירוניים, באזורים שבהם הנהגים נוטים להאיץ עקב תחושת ביטחון כוזבת. הבעיה האמיתית היא לא רק בהפרת החוק, אלא בעיקר בהשלכות ארוכות הטווח: נהגים רבים ממהרים לשלם את הדו"ח מתוך כוונה "לסיים עם זה", מבלי לדעת שהם בעצם הודו בעבירה, גרמו לרישום של נקודות תעבורה במרשם משרד הרישוי ולעיתים גם פתחו בהליך פלילי שעלול להוביל לפסילה מנהלית או אפילו לרישום פלילי בפועל.

2. מהי מהירות מופרזת לפי חוקי מדינת ישראל?

הבסיס החוקי לקביעת המהירות המותרת בישראל מצוי בתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א–1961. על פי התקנה, המהירויות המרביות משתנות לפי סוג הדרך:

• דרך עירונית: עד 50 קמ"ש.
• דרך שאינה עירונית: עד 80 קמ"ש.
• דרך בין עירונית עם שטח הפרדה בנוי: עד 90 קמ"ש.
• כביש מהיר: עד 110 קמ"ש.
• אזור מיתון תנועה או רחוב משולב: עד 30 קמ"ש.

אם מוצב תמרור הקובע מהירות אחרת – לדוגמה, 70 קמ"ש באזור בו מותר 90 – אזי מהירות זו תקפה והיא גוברת על ברירת המחדל שבתקנות. חריגה מכל אחת מהמהירויות הנ"ל נחשבת לעבירה, וניתנת לסיווג לפי דרגות החומרה, בהתאם למידת החריגה בפועל.

3. מתי מהירות מופרזת הופכת לעבירה פלילית?

בעוד עבירות מהירות "קלות" מטופלות באמצעות קנס ונקודות, הרי שישנן רמות מהירות שמחייבות פתיחה בהליך פלילי ממש. החוק מגדיר כי חריגה של למעלה מ-41 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך עירונית או יותר מ-51 קמ"ש בדרך בין עירונית תיחשב לעבירה חמורה במיוחד. במקרים כאלה, הנהג לא מקבל רק דו"ח – הוא מזומן לדין בבית משפט לתעבורה. שם עשויים להטיל עליו עונשים משמעותיים כמו שלילת רישיון, קנסות גבוהים במיוחד ולעיתים אף עונשי מאסר על תנאי או בפועל (במקרים קיצוניים כמו עבירה חוזרת או גרימת תאונה).

4. שיטת הניקוד – למה כל נקודה חשובה?

מערכת הניקוד הנהוגה בישראל, המבוססת על תקנות התעבורה (חלק ז'), נועדה לעקוב אחר נהגים שמבצעים עבירות באופן שיטתי. לכל עבירת תנועה מוקצות נקודות, אשר נרשמות במאגר משרד הרישוי עם תשלום הדו"ח או הרשעה בבית משפט. הנהגים לא תמיד מודעים לכך, אך נקודות אלו מצטברות לאורך השנים, וצבירה גבוהה גוררת תגובה מצד המדינה:

• 12 נקודות: קורס נהיגה מונעת.
• 24 נקודות: קורס נהיגה מונעת מתקדם.
• 36 נקודות: שלילת רישיון ל-3 חודשים.
• 72 נקודות: שלילה ל-9 חודשים, טסט, תאוריה ובדיקות רפואיות.

לפי תקנות התעבורה – חלק ז', הנהג צובר נקודות בגין כל עבירה. אלה הדירוגים:

• 12 נקודות – קורס נהיגה מונעת.
• 24 נקודות – קורס מתקדם.
• 36 נקודות ומעלה – שלילה ל-3 חודשים.
• 72 נקודות – שלילה ל-9 חודשים, מבחנים מחדש, ובדיקות רפואיות.

הערה: נקודות נמחקות רק לאחר תקופה של שנתיים עד ארבע שנים, ובתנאי שבוצעו כל אמצעי התיקון. כלומר – אי טיפול עלול להשאיר נקודות בתוקף לאורך שנים.

איך ניתן לאכוף עבירת מהירות – ומהן נקודות התורפה?

האכיפה בישראל מתבצעת בשלוש שיטות עיקריות:

• מצלמות א-3: מצלמות אוטומטיות המופעלות מרחוק ללא מעורבות אנושית. צילום עבירה שולח דו"ח אוטומטי לבעל הרכב. יש לבדוק אם המצלמה כוילה בהתאם לנוהל, אם התמונה ברורה ואם ניתן לקשור אותה לנהג בפועל.
• ממל"ז: מכשיר לייזר שנמצא בידי שוטר, הדורש הפעלה לפי נוהל מוקפד – זיהוי מדויק, קשר עין רצוף ודיווח בזמן אמת.
• דבורה ומולטנובה: מכשירי מדידה שמותקנים על ניידות או חצובות. שימוש בהם דורש תנאים סביבתיים מסוימים וזיהוי חד-משמעי של הרכב.

לכל אחד מהאמצעים נוהלי הפעלה ברורים – כל סטייה מהם עשויה להיחשב לכשל ראייתי שעורך דין תעבורה יוכל לנצל לטובת ביטול האישום.

6. מדרגות הענישה – איך המדינה מדרגת את חומרת העבירה?

בישראל קיימת הבחנה ברורה בין רמות שונות של חריגת מהירות. כל רמה מוגדרת לפי כמות הקילומטרים שהנהג חרג מהמהירות המותרת, והענישה משתנה בהתאם:

• עד 20 קמ"ש מעל המותר בעיר / עד 25 בין עירונית: קנס 250 ש"ח, ללא נקודות.
• 21–30 בעיר / 26–40 בין עירוני: קנס 750 ש"ח + 8 נקודות.
• 31–40 בעיר / 41–50 בין עירוני: קנס 1,500 ש"ח + 10 נקודות.
• מעל 41 בעיר / מעל 51 בין עירוני: כתב אישום, 10 נקודות, שלילה מנהלית וזימון למשפט.

החריגות הגבוהות נתפסות כהתנהגות מסכנת חיים, ועל כן המדינה רואה בהן עבירות חמורות לכל דבר.

7. שלילה מיידית – מהי פסילה מנהלית?

כאשר נהג נתפס במהירות גבוהה במיוחד, רשאי קצין משטרה לפסול את רישיונו מיידית, עוד לפני פתיחה בהליך פלילי. סמכות זו מוקנית לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה. הפסילה נמשכת לרוב 30 ימים, ולעיתים היא רק הקדמה לשלילה נוספת על ידי בית המשפט. למרות שמדובר בפסילה זמנית, היא משפיעה מידית על שגרת החיים של הנהג – בפרט אם מדובר באדם שזקוק לרכבו לעבודה או ללימודים. ניתן להגיש בקשה לביטול הפסילה לבית המשפט לתעבורה, אך יש לעשות זאת במהירות ובאמצעות עורך דין הבקיא בתחום.

8. האם כדאי להגיש בקשה להישפט?

כן, ויש לכך חשיבות מכרעת. כל עוד לא שולם הדו"ח, ניתן להגיש בקשה להישפט תוך 90 יום. ההליך המשפטי מאפשר לנהג לבחון את הראיות נגדו, לאתר כשלים באכיפה, ולדרוש גילוי חומרי חקירה. עורך דין מנוסה ידע לבחון את התקינות הטכנית של המכשור, את התיעוד המשטרתי ואת עברו התעבורתי של הנהג – ולעיתים להשיג הסדר מופחת או אפילו ביטול מוחלט של האישום.

9. האם ניתן לערער על הדו"ח?

מעבר לזכות להישפט, קיימת גם האפשרות לערער על חוקיות הדו"ח. זה יכול להיות רלוונטי במיוחד כאשר קיימות טענות טכניות – כמו מכשיר לא מכויל, שוטר לא מוסמך, או דו"ח שלא מולא לפי הנהלים. לעיתים ניתן לטעון גם לנסיבות אישיות מיוחדות (נהג אחר ברכב, טעות בזיהוי). בכל אחד מהמקרים הללו, עורך דין יכול להגיש ערעור, להעלות טענות הגנה ולשכנע את בית המשפט לבטל או להפחית את האישום.

10. אכיפה – מצלמות, לייזר ודבורה: איך מודדים מהירות?

לכל אחד מאמצעי האכיפה הקיימים יש חוזקות וחולשות. מצלמות הא-3 אמנם מופעלות אוטומטית, אך עמדו לא פעם במרכז ביקורת שיפוטית בשל טענות על אמינותן. מכשירי הלייזר (ממל"ז) דורשים הקפדה גבוהה במיוחד – שוטר לא מוסמך או טווח מדידה לא תקני עלולים להביא לפסילה של כל ההליך. גם מכשירי הדבורה והמולטנובה רגישים מאוד לתנאי הפעלה – מזג אוויר, תנועה סמוכה, שדה ראייה של השוטר. במקרים רבים, בדיקה מדוקדקת מגלה כשלים באכיפה – אשר יכולים לשמש בסיס מוצק לניהול הגנה משפטית אפקטיבית.

לבדיקת הדו"ח שלכם ולייעוץ ראשוני ללא התחייבות –

ניתן לפנות לעו"ד עמית שמעוני בטלפון: 054-3333857

כתובת: רחוב הנשיא 2א', בית שמש